‏הצגת רשומות עם תוויות קטמון הישנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קטמון הישנה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 10 במרץ 2011

קרעא בקטמון הישנה

בגינה בקטמון הישנה ראיתי צמח מטפס בעל עלים ירוקים ורחבים. הצמח זחל מעלה מעלה על גבי "פיגומים" שהוכנו עבורו מקרשים ומברזלים, הפריח פרחים צהובים וכתומים, מהם צמחו פירות מאורכים ובשרניים. זוהי הקרעא / קרעה, מין דלעת ירוקה שנראית כקישוא גדול. הדלעת היא סוג צמח ממשפחת הדלועיים, שכולל צמחי גן מוכרים כגון קישוא, מלון, מלפפון ואחרים.


"דלעת" הוא גם השם העממי של כמה ממיני סוג זה, ביניהם דלעת הגינה, דלעת גדולה ודלעת השדה. הדלעת שכיחה ביותר בצבעי כתום כאשר היא בשלה ופופולרית בבישול.


בראש השנה יש כמה מאכלים שנחשבים לסמליים ומיוחדים לחג ונקראים "סימני החג". טקס אמירת ברכות ראש השנה מלווה בטעימת מאכלים שמורכבים מירקות ופירות שונים. המאכלים המיוחדים מסמלים תקווה לדברים הטובים שיאפיינו את השנה החדשה. הבקשות שמצורפות לאכילת ה"סימנים", נוגעות בשורשי הדברים הטובים לעם ישראל. הבקשות קשורות לשמו של המאכל - ה"סימן" אותו אוכלים. כל בקשה מתחילה במלים: "יהי רצון מלפניך ה` אלוקינו ואלוקי אבותינו..." ונמשכת בבקשה הרצויה.


הקרעא היא מסימני הברכות לראש השנה של עדות המזרח ולדברי רפאל וחנה, בעלי הבית והגינה, שעלו מכורדיסטן לאחר הקמת המדינה, הם מגדלים את הקרעא כדי לברך עליה בערב ראש השנה "יהי רצון... שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו". הקרעא שבצילום נשמרת עבור זרעים לשנה הבאה.


--

20.08.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

יום שני, 7 במרץ 2011

מנזר המצלבה

בדרכי מגבעת רם לקטמון הישנה עברתי בעמק המצלבה, שנקרא כך על שם המנזר השוכן בו. המבנה המרשים של המנזר הנראה כיום, נבנה במאה ה-11 על בסיס מבנה ביזנטי שנבנה במאה השישית. המנזר והכנסייה שבו הם מהמבנים הבודדים מימי הביניים ששרדו בעיר בשלמותם. שמם של המנזר (שבו מתגוררים כיום ארבעה נזירים בלבד - שני גברים ושתי נשים) והכנסייה, קשור למסורת הנוצרית לפיה במקום גדל עץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. ב-1948, בזמן מלחמת העצמאות, נמלט מהמנזר נזיר בודד שחי במקום והמנזר הפך בסיס לגדנ"ע ששמר במהלך המלחמה על המבנה.

באוגוסט של אותה שנה, מטוס שהמריא ממנחת רחביה התנגש בקיר החומה של המנזר בעקבות תקלה טכנית והתרסק. לוחמת הפלמ"ח זהרה לביטוב והטייס שהטיס את המטוס, עמנואל רוטשטיין, נהרגו. ראשונה הגיעה אל המטוס המרוסק רות לבית שוורץ שגרה בשכונת רחביה הסמוכה. רות הורתה לראומה אחותה לשמור על בני המשפחה הצעירים וחשה להגיש עזרה (לימים רות דיין וראומה ויצמן). עם תום המלחמה הוחזר המנזר לפטריארכיה היוונית שמחזיקה בבעלות עליו עד היום.

במטרה לחשוף את הציבור הירושלמי להיסטוריה של המבנה ולסיפוריו, נפתח במנזר בשנת 2006 בית קפה. בסמוך, חנכו הנזירים גם חנות למזכרות מעולם הנצרות. ההכנסות מועברות לתחזוקת המנזר.

-- 09.07.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים