‏הצגת רשומות עם תוויות טמפלרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טמפלרים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 במרץ 2011

בית העם הטמפלרי בעמק רפאים

בדרכי מגן הפעמון עברתי ברחוב עמק רפאים. הבית הראשון משמאל בתחילת הרחוב, אשר בראשו פעמון וכן גומחת תפילה שפונה צפונה משך את תשומת לבי. זהו בית העם הטמפלרי שנחנך בשנת 1882 בטקס בהשתתפות המושל העות'מאני. המבנה שימש את כת הטמפלרים כבית עם לכינוסים ולאירועים וככנסייה. לצידו נבנה בית השומר שבו התגורר השומר על בית העם ועל שני בתי הספר הטמפלריים שעומדים לידו. המבנה שימש לפעילותן של שתי ועדות הקהילה: ועדת המושבה הטמפלרית אשר דנה בחיי היום יום והועדה השנייה שטיפלה בצרכי הדת של הקהילה. פעמון הכנסייה שימש לקריאת המתפללים לתפילה בימי ראשון וכן לכינוסי הקהילה. גומחות התפילה בכנסייה פונות צפונה ולא מזרחה, מכיוון שהן מכוונות לכיוון גן הקבר שליד שער שכם, שם על פי האמונה הפרוטסטנטית קבור ישו.


ב-1898 ביקר בבניין הקייזר הגרמני וילהלם השני. משנת 1949 מחזיקה הכנסייה הארמנית את המקום בידי משפחת אוהנוסיאן אשר מתגוררת בבית מגורים מאחורי הכנסייה.


כיום נעשים ניסיונות מצד גורמים שונים בעלי עניין להניח ידם על מבנה בית העם הישן כדי להפכו לאולם אירועים, להרוס את בית השומר ולמסור את הרכוש לטובת בית מלון שיוקם במקום. מאבק שכונתי אדיר מתנהל על ידי ועד השכונה ותושביה לשמירה על אופי הבנייה ועל רוח שכונת המושבה הגרמנית תוך מתן כבוד לבנייניה ההיסטוריים של העיר.
--

30.07.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

אקליפטוסים בירושלים

הלכתי ברחוב כובשי קטמון. סביב עץ האקליפטוס העתיק שליד בית ספר "חורב" ראיתי דבורים רבות שאוספות אבקה וצוף מפרחיו. מוצאו של האקליפטוס מאוסטרליה. מקור שמו הוא חיבור בין שתי מילים ביוונית. eu – "היטב" ו־kalypto "אני מכסה", כלומר "מכוסה היטב". הכיסוי מתייחס לניצן פרח האקליפטוס המושלך ברגע המתאים כדי לאפשר לפרח ללבלב.

בשנת 2003 נכרת אקליפטוס בן כמאה שנה בכיכר ציון במהלך עבודות הרכבת הקלה. העירייה עושה מאמצים להראות כי חשוב לה לשמר מבנים, אתרים ועצים, אולם גם מאמצים אלה לא הועילו לאקליפטוס עתיק אחר, שנכרת לפני כשנתיים במגרש פרטי, סמוך לשוק מחנה יהודה.

האקליפטוסים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בשנות ה־80 של המאה ה-19. הוריישו ספאפורד, מייסד המושבה האמריקאית בירושלים, כתב ביומנו בשנת 1883 כי קיבל כמות קטנה של זרעים של המין "אקליפטוס כדורי" מידיד בשם קוטון מטסמניה. זרעים אלה הגיעו באמצעות נסים בכר, מנהל ביה"ס "אליאנס", לידי קרל נטר, מייסד ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, ונזרעו שם באביב של אותה שנה. על פי יומניהם של המתיישבים הטמפלרים הגרמנים בשרונה, הם נטעו אקליפטוסים לשם ייבוש הביצות שהיו בקרבת היישוב.

מאחר שחדירת העץ לארץ חלה במקביל להתיישבות היהודית והוא ניטע ע"י מייבשי הביצות במקומות רבים, כינוהו הערבים "סג'רת אל יהוד", כלומר "עץ היהודים".

--

02.07.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים