סמטת ג'ימי

אחר הצהרים הלכתי במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים ופניתי לרחוב מסריק. כמה צעדים אחר כך, ראיתי משמאלי פנייה לסמטה קטנה, ללא שם, שתחומה בגדר אבן נמוכה משני צידיה, עמודי אבן של שערים עתיקים מימים עברו ואבנים שכמו לוחשות סוד. הסמטה מכוסה צמחיה ונראית כמנהרה ירוקה. עוד חמסין נשבר אתמול והחום הגדול ששרר בעיר בימים האחרונים פינה את מקומו לרוח נעימה שעברה בין הענפים. קולות ציוץ הציפורים ורשרוש העלים לקחו אותי למחוזות אחרים, הרחק מהתנועה הסואנת והמולת הרחוב המרכזי של המושבה.

חבורת נערים באה מולי וכשחלפו על פני הספקתי לשמוע שברי משפטים עצובים על סוף החופש הגדול ועל החזרה הקרבה ללימודים. בקצה הסמטה, שאורכה כארבעים צעדים, מתחת לעץ התות העתיק, ראיתי שלט קטן בזו הלשון: "סמטת ג'ימי שכשכש בזנבו ושוטט להנאתו כאן בשנים 1998-1988". הסמטה נקראת כך על שם כלב הבאסֶט של בני משפחת הֶרמל ומקשרת את רחוב מסריק אל רחוב דידס.

--
03.09.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

המועדון במושבה היוונית

ביום שישי טיילתי במושבה היוונית ועברתי ליד המועדון היווני שברחוב יהושע בן נון 8. המועדון הוא ליבה של הקהילה היוונית שחיה בארץ, אליו נוהרים גם ישראלים רבים, שבאים לרקוד, לשיר ואפילו ללמוד את השפה היוונית. המושבה היוונית היא שכונה באזור עמק רפאים בדרום ירושלים, דרומית למושבה הגרמנית. רחוב יהושע בן נון הוא רחובה הראשי, המקביל לרחוב עמק רפאים.

השכונה נוסדה בשנת 1900 על ידי בני העדה היוונית-אורתודוקסית שחיפשו מענה לצפיפות המגורים שלהם ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, ותוכננה בדגם של רשת רחובות מקבילים וניצבים זה לזה. בני הקהילה היוונית הוזמנו להשתתף בהגרלת חלקות אדמה, והמשפחות שזכו בהגרלה התחייבו לממן ולדאוג לביצוע הבנייה. השכונה התפתחה במיוחד בשנות ה-20 וה-30, כאשר לארץ הגיעו מהגרים יוונים אורתודוקסים רבים שגורשו מטורקיה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 מצאו רוב תושבי המושבה מקלט במנזרי העיר העתיקה. בתום המלחמה המושבה הפכה לשכונה ישראלית, ואוכלסה בעולים חדשים אשר לא שמרו על הסדר והטיפוח שבשכונה. בתים רבים מן השכונה המקורית לא נשמרו או שנעשתה בהם תוספת בנייה שלא תמיד היטיבה עם חזותם האסתטית.

אחרי 1967 חודשה הפעילות החברתית והתרבותית במועדון. המועדון שופץ בתחילת שנות ה-80 בידי התושבים שנשארו במקום, ובידי אלה שחזרו מהעיר העתיקה. כיום נמצא המועדון תחת חסות ממשלת יוון ומתקיימות בו פעילויות שונות הקשורות בתרבות יוון.

--

11.06.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

הסנדלר מעמק רפאים

ברחובנו הצר גר סנדלר אחד מוזר

הוא יושב בצריפו ולא עושה דבר.

מדפיו הריקים מכוסים באבק

כבר שנתיים מונח המרצע בשק.

והוא חולם כי נעליים הוא תופר,

בן על הרים ינוו רגלי המבשר.

על כפיו אותן יביא,

לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו

כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,

על סודו שומר ומחכה לו

מתי כבר יגיע היום.

(מתוך השיר "על כפיו יביא" מילים: יורם טהרלב. לחן: יאיר רוזנבלום)

את "על כפיו יביא" בביצועה של רבקה זוהר כתב טהרלב על סמך ראיון שערך עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, שהראה לו כיסא אליהו הנביא שהוא שומר. לקראת יום ירושלים ביקרתי אצל מאיר הסנדלר מרחוב עמק רפאים. מאיר החל לעבוד כסנדלר במושבה הגרמנית לפני שמונה עשרה שנה, מעט אחרי שעלה לישראל. בניגוד לסנדלר בשירו של טהרלב ש"יושב בצריפו ולא עושה דבר", ידיו של מאיר מלאות עבודה, ומאז פתח את הסנדלריה הזעירה הספיק לשרת לקוחות רבים, באדיבות ובנאמנות רבה.

כיום מרבית הנעליים מיוצרות בייצור המוני בבתי חרושת. אנשים רבים מעדיפים לרכוש נעליים חדשות מאשר לתקן את נעליהם הישנות. כמו כן, אמצעי הייצור והחומרים מהן עשויות נעליים השתנו, וכיום נעליים רבות לא ניתנות לתיקון עם התבלותן.

על אף שהסנדלרות היא מקצוע שהולך ונעלם, מאיר הסנדלר הינו חלק בלתי נפרד מנוף המושבה.

--

21.05.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים