‏הצגת רשומות עם תוויות קרית משה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרית משה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 במרץ 2011

בית זקס בקרית משה

השבוע טיילתי בשכונת קרית משה. חציתי את שדרות הרצל ליד קרונות הרכבת הקלה שנחו דוממים מאחורי גדרות פלסטיק כתומות-צהובות ועליתי ברחוב קרית משה. ברחוב היתה תנועה ערה של מכוניות ואנשים אף שמזג האוויר היה קריר והערב ירד במהירות. מעט לפני שדרות המאירי, שמתי לב לשני עצי וושינגטוניה גבוהים בחצר של מבנה חד קומתי בעל גג רעפים שחלונותיו חשוכים וארבעה עמודים במרפסת הפונה לרחוב. זהו בית זקס. בית זקס ברחוב קריית משה 14, הינו אחד מבתי האבן המקוריים של השכונה בתכנונם של האדריכלים אליעזר ילין ווילהלם הקר. הבתים תוכננו כבתים חד-קומתיים פשוטים ובעלי גגות רעפים, ששיוו לשכונה מראה כפרי. הבתים, שהיו בתיהם של מייסדי השכונה וראשוניה, נהרסו ובמקומם נבנו בתי דירות. למרבה הצער, כיום אפשר למצוא בשכונה רק בתים מקוריים ספורים ששומרו.


שכונת קרית משה תוכננה כשכונת גנים על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, שתכנן שכונות גנים נוספות. לפי עיקרון התכנון של שכונת הגנים, הייתה שדרה מרכזית שחצתה את השכונה מצפון לדרום, ובקצה עמד מבנה ציבור. השדרה היא שדרות המאירי של היום, ומבנה הציבור שבסופה הוא בית הכנסת "אוהל יצחק", בתכנונם של ילין והקר. האדריכלים ילין והקר חברו לריכרד קאופמן בתכנון השדרה המרכזית ונקבע כי לכל אורכה יינטעו עצי ברוש. כיום רציפותה של השדרה נקטעת ברחוב קריית משה בשל קיוסקים שנבנו בה.


--
12.11.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

יום שני, 7 במרץ 2011

טחנות הקמח בגבעת שאול

עברתי בגבעת שאול כשריח לחם טרי עלה באפי. ממש ממול מאפיית אנג'ל, בפינת הרחובות בית הדפוס ופרבשטיין, ניצב מבנה אפרורי וגבוה. אלו הן טחנות ירושלים, שעוסקות בטחינת חיטה, קמח, מלח וסוכר ופועלות 24 שעות ביממה. כאשר עמדתי לידן, חשבתי על הפער העצום בין גודלן של הטחנות לבין גודל חלקיקי הקמח שמיוצר בהן.

טחנות הקמח הראשונות בהיסטוריה הונעו בכח המים ונבנו באירופה בתקופת יוון העתיקה. טחנות אלו עשו שימוש בגלגלי טחינה אופקיים. טחנות הקמח הראשונות בעלות גלגלי טחינה אנכיים נבנו באימפריה הרומית. הרומאים שכללו את הטכנולוגיה של טחנות הקמח והפיצו אותה בכל רחבי אירופה.

טחנות הקמח העתיקות עשו שימוש בגלגלי טחינה שהונעו בכח המים או הרוח על מנת לטחון את הקמח. טחנות מאוחרות יותר עשו שימוש במנועי קיטור. כיום נעשה לרב שימוש בחשמל או בדלקים כדי להפעיל מנועים שמסובבים מכבשים כבדים, עשויי פלדה לטחינת הדגנים.

טחנות ירושלים, שניצבות בגבול השכונות גבעת שאול וקרית משה, הינן מפעל מסחרי שמייצר לשוק כולו, ובכך הן נבדלות מטחנות הקמח העתיקות ששימשו בדרך כלל קהילות של חקלאים, כאשר כל חקלאי היה מחויב במס שימוש שניתן לטוחן.

בעבר, היו כמה טחנות קמח בעיר ובסביבתה הקרובה, ומהן שרדו טחנת הרוח שנבנתה ביוזמתו של משה מונטיפיורי במשכנות שאננים וטחנה נוספת שנמצאת בשכונת רחביה, שתיהן נבנו באמצע המאה התשע עשרה.

--

16.07.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

שיכון המקשר א'

השבוע טיילתי בשיכון "המקשר א" שבשכונת קרית משה, שבו גרו כמה מחברי קואופרטיב הנהגים של חברת "המקשר", שהקימו את השיכון ב-1937 (תרצ"ז). "המקשר" הייתה אגודה שיתופית – קואופרטיב – שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. נסיעה באוטובוס של "המקשר" תוארה בספרו של חיים סבתו "בואי הרוח". הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967, אז התמזג "המקשר" עם קואופרטיב אגד.

השיכון כולל כ-15 בתים משותפים מצופים טיח שפריץ, שבנויים על שטח משולש בן כשבעה דונם, התחום בין הרחובות שד' הרצל, פיק, וקרית משה. לצורך הבנייה נערכה תחרות בין ארכיטקטים לתכנון עשרה בניינים על שטח מצומצם של שישה דונמים, כשהתנאים שנדרשו היו: יצירת ציר אורך כשהבתים משני צדיו, עם שטח ירוק. חניון ומוסך "המקשר" שכנו מול השיכון, בצד המזרחי של שד' הרצל והם מוזכרים בספריו של מאיר שלו, שגדל בסביבה.

השיכון שנבנה היה של בתים מבטון בני שתי קומות, בכל קומה שתי דירות בנות שלושה חדרים, בסך הכל 40 דירות. מאחר שהשיכון אכלס רק מחצית מחברי "המקשר" באותה תקופה, נקנה מאוחר יותר שטח נוסף - מאחורי מוסך "המקשר". השיכון השני - "המקשר ב" -נבנה ב-1945 והיו בו 53 דירות. שיכון זה נהרס עם בניית כביש בגין. שיכון "המקשר א" מיועד להריסה כחלק מתוכנית ציפוף בינוי של עיריית ירושלים‏‏.

אתר נוסטלגיה ל"המקשר": http://www.hamekasher.com/

עוד על השכונה, בספר "קרית משה - תולדותיה של שכונה", יוחאי רודיק ונאווה כהן ברוזובסקי (עורכים), הוצאת מוסד הרב קוק, 2008

04.06.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים