לשון הפר הסמורה בקריית הממשלה

בדרכי מאזור התחנה המרכזית לגבעת רם כשעברתי בקרית הממשלה נגלתה לעיניי גבעה קטנה עוטה ירק ופרחי חרדל (Sinapis) צהובים. האביב כבר כאן, אך בשעת אחר הצהריים עדיין נשבה רוח קרה והקשתה על החרקים השונים לאסוף צוף. בין הפרחים הצהובים הבחנתי בפרח כחול האהוב על הדבורים, לשון-פר סמורה (Anchusa strigosa), שפורח בימים אלה וקרוי כך בשל צורת עליו. לשון פר סמורה הוא צמח רב-שנתי בעל שושנת עלים גדולה, שפרחיו בצבע כחול, לבן ותכלת. הצמח גדל בין השאר בהרים גבוהים, בצדי דרכים, בשדות ומדבריות. הוא נפוץ מהנגב הצפוני, דרך הרי יהודה ועד הגליל המזרחי ורמת הגולן ופורח בחודשים ינואר עד יוני. אפשר להשתמש בצמח לרפואה בעזרת העלים והשורש. אפשר לרפא פצעים בעור על ידי הנחת עלים כתושים על הפצע, או לרקוח משחה מהעלים הכתושים ובתוספת שמן זית לרפא כוויות. חליטת העלים ושתיית החליטה, משמשת נגד תולעים ושטפי דם. קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל. באזור מרוכז זה נמצאת קריית הלאום המכילה את המבנים העיקריים של שלוש הרשויות של מדינת ישראל. המשכתי בדרכי כשנזכרתי בעדר הצאן הקטן וברועה הזקן שקופא על הסלע המוזכרים בספרו של עמוס עוז 'מיכאל שלי', שמתאר את המבנים בקרית הממשלה זמן קצר לאחר בנייתם.

רחוב חרל"פ בקרית שמואל

אחר הצהריים הלכתי ברחוב האר"י לכיוון רחוב הפלמ"ח. בדרכי עברתי בקרית שמואל, ברח' שקט וקסום, רח' חרל"פ. בכניסה לאחד הבתים ישב חתלתול אפור ולבן, וכשעצרתי התקרב חתול ג'ינג'י והביט בי בסקרנות. אריחים מצוירים יפים מעטרים את רחבת הכניסה לבית ומטפס ירוק עוטף את קירותיו – מראה אופייני לבתים רבים בשכונה המבוססת, שקרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. הרב יעקב משה חרל"פ (1882 - 1951) על שמו נקרא הרחוב, היה תלמיד חכם ירושלמי, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק. הוא שימש כראש ישיבה בישיבת "בית זבול" ובישיבת "מרכז הרב" וכרב שכונת שערי חסד. הרב חרל"פ חיבר ספרים רבים ואף זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"א. קרית שמואל נוסדה בשנת 1926 על ידי "אגודת אוצר החסד קרן שמואל", שהוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה. היזם הרב זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק איתר ורכש שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לרחביה, ממסדר נוצרי קתולי. תוכנית השכונה, שנחנכה בשנת 1929, הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט. תושביה הראשונים של השכונה היו יוצאי היישוב הישן ברובם. עם שוך פרעות תרפ"ט החלו להיבנות בשכונה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. גם כיום נעשה מאמץ ניכר לשמור על צביונה המיוחד של השכונה הותיקה והיפה.