מסע רגלי לירושלים

התנערו משנת החורף, כי הניצנים נראו בארץ, והאביב או-טו-טו מגיע - ומסע האביב יוצא לדרך.

לקראת חג הפסח המתקרב, שוב קיבלתי מחברים הזמנה אלקטרונית למעגל הדרך, מסע רגלי עממי מהשפלה לירושלים שבו השתתפתי בעבר. זהו מסע בעקבות מסורת העלייה לרגל, המשותפת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. עולים לרגל לירושלים של שלום. שלום בין אנשים, שלום בין עמים ושלום בין האדם והטבע. המסע מתקיים שלוש פעמים בשנה ומתנהל בהתנדבות ע"י מעגל הדרך – קהילה לחידוש מסורת העלייה לרגל. הציבור הרחב מוזמן להשתתף בשגרת יומה של קהילה בדרך, ולהתנסות בחוויה אישית מעוררת, בדריכה רכה בטבע, בצרכנות מודעת, בשיתוף ובקירוב לבבות. במסלול המסע יתכנו שינויים בתכנית בכל עת - יש ליצור קשר לפני ההגעה למסע.

הסברים ופרטים נוספים בטל' 054-8183203, 050-6518800, 054-4948914 או ב rachelb@013.net.

דוא"ל לשאלות ולהצעות : Aliya_Laregel@walla.co.il.

המסע ה-33 של מעגל הדרך - 5.04-30.03.

פייסבוק: http://www.facebook.com/group.php?gid=9884474487

--

26.03.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

עצים שהיו ואינם

עברתי ברחוב הל"ה ושמתי לב לריבועים משונים במדרכה, בגודל מטר על מטר, כמה מהם חתומים באספלט. מבט נוסף הבהיר לי שאלה הם ריבועים שאיכלסו בעבר עצים שנשתלו על ידי מחלקת הגננות של עיריית ירושלים. כאשר העץ לא צמח כראוי או סיים את חייו, באו וסתמו את הריבוע באספלט, וכך הפכה פיסה של נוי מרִיבּוּעֵץ לרִיבּוּ-אֵין. ליד אחד מהריבועים האלה, אף נהרס חלק מחומת האבן ההיסטורית בחזית הבניין לשם סלילת חניה פרטית.

בכתבתו בעיתון הארץ בספטמבר 2008 כותב ניר חסון על 3500 עצים שניטעו לאורכה של מסילת הרכבת. לקראת סיום העבודות ברחוב יפו שקדו המתכננים על מציאת העצים שיתאימו יותר מכול לרחוב הירושלמי. עם סיום העבודות שם, שתלה חברת "סיטי פס", המנהלת את פרויקט הרכבת, שדרות עצים לאורך הרחוב. ארבעה סוגים של עצים יוכלו נוסעי הרכבת לראות מבעד לחלונות: מייש דרומי, דולב, אלון ארוך עוקצים ומילה. העצים נבחרו לאחר דיונים ארוכים, ונועדו לעמוד בשורה של תנאים: לא לפגוע בפסי הרכבת, לא ללכלך בפרי או בעלים את הרחוב והרכבת, לא להיות אלרגניים, לא לבזבז מים ולהסתדר לאחר כמה שנים ללא השקיה כלל.

מילא – להסתדר ללא השקיה, אך מדוע לשתול עץ אם אחרי שנים ספורות ללא טיפול הולם בית גידולו נסתם באספלט כדי לאפשר לרכב פרטי לחנות בנוחות?

--

02.04.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

בית הכנסת "אוהל יצחק"

השבוע נשאו אותי רגלי אל בית הכנסת המפואר "אוהל יצחק", הממוקם בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה. בית הכנסת הוקם בשנת 1904 במרחק של פחות מ-20 מטרים צפונית לסמטת הכותל המערבי על ידי כולל שומרי החומות והיה מהחשובים שנבנו בעיר העתיקה בירושלים.

בית הכנסת שהיה מהיפים והמפוארים בין בתי הכנסת בעיר העתיקה של ירושלים והקרוב ביותר להר הבית, ננטש לאחר פרעות 1936. צילומי אויר מתקופת מלחמת תש"ח מראים כי הבניין נותר שלם. משחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים מצאו את בית הכנסת כשהוא חרב ונטול גג, כאשר מהמבנה המפואר נותרו שרידים של קירות הקומה השלישית.

בשנת 1993, רכשה קרן "ידידי אוורסט האמריקאיים" את שטח בית הכנסת "אוהל יצחק" מכולל שומרי החומות ולאחר כמה שנים החלה עבודת שיקום ובניה מחדש של בית הכנסת, ששוחזר ושוקם, ונחנך בשנת 2008 במתכונתו המקורית. שנה לאחר מכן חובר במעבר תת-קרקעי למנהרות הכותל, מעבר שמאפשר גישה ישירה ממנו לרחבת הכותל המערבי.

--

16.04.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

השילוט ברחוב מקור חיים

לפני כמה ימים, הלכתי ברחוב מקור חיים, ושמתי לב להבדלים בין שלטי הרחוב. במקומות שונים נכתב שם הרחוב בצורות שונות. כך לדוגמה נכתב בשלט בכניסה לרחוב Mekor Chayyim ובשלט אחר Mekor Hayim. בבית מס' 5 האות קו"ף מופיעה הפוכה, ובבית מס' 11 שם הרחוב הוא "מקור ח ם". בבית מס' 13 מופיעים שני שלטים כמעט זהים, ישן וחדש ובבית מס' 23 האותיות "רוקדות" והספרות מחוקות למחצה.

התופעה אינה ייחודית לרחוב זה אלא אף נפוצה בירושלים ובערים אחרות. הבלוגר עידו קינן כותב בבלוג שלו, חדר 404: "מי שמתגורר בעיר מסוימת די זמן מתחיל לפתח עיוורון סלקטיבי לשלטי רחוב – הם רק אשרור משני למיקום שלנו, שאנחנו כבר יודעים באינטואיציה". קינן אף מביא דוגמאות לחוסר האחדה ולשגיאות בשלטי רחוב בארץ.

שכונת מקור חיים הוקמה בשנת תרפ''ו (1926), על ידי חברי תנועת ''המזרחי'' על אדמת הקרן הקיימת לישראל ונקראה על שם הנדיב ר' חיים הכהן מקרקוב. השכונה נבנתה לאורך מסילת הברזל הישנה החוצה את העיר ירושלים. במרכז רחובה היחיד - "מקור חיים" - מצוי בית הכנסת השכונתי הבנוי לבנים (רחוב מקור חיים 42). בתקופת המנדט שימש המבנה כתחנה ירדנית, ולאחר מכן הוסב לבית כנסת. על גגו נבנו בשנת תש"ח עמדות מבטון עם חרכי ירי, מהם הגנו על השכונה.

מי יגן על השכונה כיום?

לבלוג של עידו קינן: http://www.room404.net/?p=13226

--

19.03.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

בית העלמין שייח' באדר

בית העלמין שייח' באדר ממוקם מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון. הגעתי לבית העלמין עם חבר שסיפר על מנהג לעלות לקברו של רבי גדליה משה גולדמן מחסידות זוועהיל, אחיו של האדמו"ר הרביעי של החסידות, שטמון בבית עלמין זה ולבקש בקשה. לפי המנהג, יש לעלות לקבר ביום שני, ביום חמישי שאחריו וביום שני שלאחר מכן. בכל אחת מהפעמים יש לברך ברכה בנוסח שמופיע במקום, להניח אבן על הקבר ולהדליק נר. כאשר הבקשה מתמלאת, יש לשוב למקום ולפרסם את הדבר ברבים. המנהג הפך לתופעה חברתית ובכל שני וחמישי מלאה רחבת הקבר במאמינים.

היסטוריה: עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת. על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים - אחד מהם הוא בית הקברות שייח' באדר, שנפתח לראשונה ב-1948. ב-1951 החל בית העלמין הר המנוחות שבסמוך לשכונת גבעת שאול לפעול. כל הקברים שהוצבו באופן זמני במחצבה הנטושה פונו ונקברו בקבורת קבע בהר המנוחות, הנפטרים שנקברו בקבורת שדה רגילה לא פונו ובית העלמין קיבל את צורתו הסופית בשנת 1952.

--

12.03.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים

פסאדה ירושלמית*

שכונת רחביה, הוקמה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ואשר נמכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922. החברה העסיקה את האדריכל ריכרד קאופמן, שתכנן אותה כשכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, תוך יישום עקרונות הסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל.

ראשוני תושביה היו ממנהיגי היישוב היהודי הנבנה בארץ ישראל, ורבים מתושביה הבאים לאורך הדורות היו מנכבדי המדינה. כיום נחשבת רחביה לשכונה יוקרתית, והיא קרובה למרכזיה התרבותיים והמסחריים של ירושלים.

לאחרונה, הופקדה תוכנית האב לשכונת רחביה. מרבית המבנים בשכונה לא הוגדרו כמבנים לשימור ולכן הריסתם מותרת ואף מתומרצת מעצם העובדה שהתוכנית מחלקת זכויות בניה ביד נדיבה. התוכנית משמרת שימור מחמיר רק כשישה מבנים. אלו שכן זכו ל"שימור" יזכו לשימור חזית הבניין בלבד. משמעות הדבר היא שבמקום הבניין ההיסטורי נבנה בית, לעתים בגובה של שש קומות, ועליו מודבקת חזית הבניין הישן.

ועד התושבים להצלת רחביה מתכנן סדרה של פעולות מחאה על מנת להיאבק במדיניותה של עיריית ירושלים בשכונה, שמובילה להרס נכסים היסטוריים ושינוי צביונה של רחביה. חברי ועד התושבים להצלת רחביה מגנים על השכונה, בתיה ותושביה.

להצטרפות למאבק מול העירייה וכרישי הנדל"ן: save.rehavia@gmail.com

*הצגת חזות שאינה אמיתית; לרוב: חיפוי על מצב שאינו תקין. מצרפתית: façade (חזית של בניין).

--

05.03.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים