עברתי ברחוב הל"ה ושמתי לב לריבועים משונים במדרכה, בגודל מטר על מטר, כמה מהם חתומים באספלט. מבט נוסף הבהיר לי שאלה הם ריבועים שאיכלסו בעבר עצים שנשתלו על ידי מחלקת הגננות של עיריית ירושלים. כאשר העץ לא צמח כראוי או סיים את חייו, באו וסתמו את הריבוע באספלט, וכך הפכה פיסה של נוי מרִיבּוּעֵץ לרִיבּוּ-אֵין. ליד אחד מהריבועים האלה, אף נהרס חלק מחומת האבן ההיסטורית בחזית הבניין לשם סלילת חניה פרטית. בכתבתו בעיתון הארץ בספטמבר 2008 כותב ניר חסון על 3500 עצים שניטעו לאורכה של מסילת הרכבת. לקראת סיום העבודות ברחוב יפו שקדו המתכננים על מציאת העצים שיתאימו יותר מכול לרחוב הירושלמי. עם סיום העבודות שם, שתלה חברת "סיטי פס", המנהלת את פרויקט הרכבת, שדרות עצים לאורך הרחוב. ארבעה סוגים של עצים יוכלו נוסעי הרכבת לראות מבעד לחלונות: מייש דרומי, דולב, אלון ארוך עוקצים ומילה. העצים נבחרו לאחר דיונים ארוכים, ונועדו לעמוד בשורה של תנאים: לא לפגוע בפסי הרכבת, לא ללכלך בפרי או בעלים את הרחוב והרכבת, לא להיות אלרגניים, לא לבזבז מים ולהסתדר לאחר כמה שנים ללא השקיה כלל.
מילא – להסתדר ללא השקיה, אך מדוע לשתול עץ אם אחרי שנים ספורות ללא טיפול הולם בית גידולו נסתם באספלט כדי לאפשר לרכב פרטי לחנות בנוחות?
--
02.04.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה