השבוע ירדתי ברחוב אגרון, פניתי לרחוב ג'ורג' אליוט ונכנסתי למחנה ישראל, השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים והראשונה שהוקמה על ידי תושבי העיר העתיקה עבור עצמם, בתהליך היציאה מן החומות. מחנה ישראל היא "שכונת עדה" ונבנתה על ידי היהודים המוגרבים (המערביים) ועבורם.ב-1854 עלו לירושלים ממרוקו הרב דוד בן שמעון (המכונה צוף דב"ש) ותלמידיו. ר' דב"ש הקים מפעלי בנייה רבים למען אנשי עדתו. הודות לו נבנו בתי מחסה, מוסדות חינוך, דת ורווחה לקהילתו.
פניתי שמאלה לרחוב הס, ליד בית שלמה ומרים ליט, שאת קירותיו מעטרים אריחי קרמיקה צבעוניים, ומשם המשכתי לרחוב זמנהוף. באחד מבתיו פעלה הוצאה לאור בשפת האספרנטו שהקים מר חנוך רוסק, ולכן נקרא הרחוב על שם ממציא שפת האספרנטו, ד"ר זמנהוף.
עברתי ליד שער המנזר הלזריסטי, מנזר קתולי הקרוי על שם אלעזר (סנט לזרוס). המנזר נבנה בשנת 1866 על ידי האדריכל קונרד שיק ושימש כבית מצורעים. בשנת 1887 נבנה על ידי אותו האדריכל בית המצורעים בטלביה ("בית הנסן"), וחולי המנזר הועברו לשם. מאז פינויו משמש כמנזר, וכיום הוא מוחזק בידי שני כמרים בלבד.
עברתי ליד הגינה הקהילתית, "גינת אור בזמנהוף", בה מגדלים תושבי השכונה ירקות וצמחי תבלין ומשם המשכתי דרך רחוב המערבים עד למרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה, שנחנך לאחרונה בשכונה.
--
08.04.2011 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה