טיילתי עם חברים בעיר העתיקה בעקבות הצלבנים. והנה, צדה את עיניי טביעת כף יד במכסה ביוב עירוני פשוט. טביעת כף היד הזו שוכנת כבר 14 שנה ברחוב האחים במזרח העיר ושייכת לאמן מיכה אולמן, זוכה פרס ישראל לפיסול לשנת תשס"ט. זו היא היצירה "מים". לכף היד השמאלית שבצילום יש גם בת-זוג ימנית המוטבעת במכסה ביוב ליד הטלפונים הציבוריים בכיכר ציון. שתי כפות ידיו של אולמן מחוברות דרך מערכת הניקוז שמשותפת לשני חלקיה של ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו.
כבר יותר מ-30 שנה שמיכה אולמן חופר. הוא אמן-אדמה שמחטט, כורה, עורם ומסדר, ומשתמש בקרקע כחומר גלם ליצירותיו. הפיסול באמצעות חפירה יוצר פסלים ריקים ושקטים. זה קורה באנדרטת הספריה המפורסמת שיצר בברלין, כמו גם בחללים ש"איין" במקומות שונים בעולם, וכמובן במכסי הביוב המוטבעים. האמנות יורדת אל המקום הנמוך ביותר, הביוב, ומחברת בין שני חלקי העיר בזרם א-לאומי. את העבודות של אולמן רואים רק אם רוצים, הן לא כופות את עצמן. הן פשוטות אך גם טעונות מאוד.
אולמן, יליד 1939, גדל בתל-אביב, למד ולימד במחלקה לאמנות בבצלאל. בשנות השבעים החל לעסוק בפיסול סביבתי, תחילה בישראל ומאוחר יותר גם בגרמניה, פולין, צרפת, יפן ומדינות נוספות. בשנות התשעים שהה בגרמניה ולימד פיסול באקדמיה של שטוטגרט, ובשנים האחרונות הוא מתגורר בישראל.
--
30.04.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה