לפני כמה ימים, כשעברתי ברחוב רחל אמנו, ראיתי עץ תות לבן מאחורי תחנת אוטובוס. ענפיו נטו אל מעבר לגדר ופירותיו הבשלים היו פזורים על המדרכה. עץ התות הלבן הינו גבוה, נשיר בחורף, פורח באביב ופירותיו מבשילים בקיץ. העלים ירוקים בהירים, מבריקים וגדולים. גזע העץ וענפיו חומים-צהובים, הפרחים זעירים והעץ מואבק ע"י הרוח.
בארץ גדלים שני מיני תות: שחור ולבן. שניהם עצי פרי נותני צל. מוצא התות השחור מאיראן והוא הובא לארץ לאחר חורבן בית ראשון. התות הלבן מוצאו מסין, שם הוא תורבת לפני כ- 4,000 שנה והוכנס לאזורנו החל מהמאה ה- 12 עם תולעת המשי, הניזונה מעליו.
התות הלבן הובא לארץ בשנת 1840 בידי משה מונטיפיורי, שיזם את נטיעת העצים בטבריה ובסביבתה ,כדי לספק תעסוקה ליהודים. בשנות ה- 90 של המאה ה- 19, חזרו פקידי הברון רוטשילד לרעיון ויזמו נטיעת עצי תות כבסיס לתעשיית המשי במטולה ובראש פינה, שבה אף הוקם בית חרושת למשי, ומאוחר יותר בפתח תקווה ובראשון לציון. הניסיון לא עלה יפה אך עצי תות לבן רבים נותרו במושבות העלייה הראשונה.
בשכונת אהל משה בירושלים נטועה חורשה קטנה של עצי תות ("גן התות"), זכר לניסיון גידול תולעי משי לתעשייה. אפשר למצוא עצי תות גם בחצר הפנימית של החאן הירושלמי, בשכונות הותיקות בירושלים ובמקומות שונים בארץ.
--
14.05.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה