הכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה

השבוע טיילתי ברחוב הנביאים משער שכם לכיוון כיכר הדווידקה. כשפניתי ימינה לרחוב אתיופיה נאלצתי לעתים ללכת על הכביש מחוסר מקום ברחוב הצר. עצרתי ליד בית מספר 10, כנסיית קִידאנה מִהְרַת, (ברית הרחמים). לאחר גיוס כספים מקיסר אתיופיה יוהנס הרביעי וקבלת אישור טורקי החלה בניית הכנסייה בשנת 1882. הכנסייה בנויה כדוגמת כנסיות באתיופיה, צורתה עגולה וקודש הקודשים נמצא במבנה נפרד במרכז הכנסייה. הגג מכוסה בכיפה שחורה ועליה צלב אתיופי במרכזה. מעל לכניסות למבנה ראיתי תבליט של אריה וכתובת בשפות שונות. בסמוך יש מבנה שמשמש לאפיית לחם הקודש ונקרא בשם העברי בית לחם וכן כמה בנינים למגורים ולשימוש בני הקהילה ולהשכרה. הכנסות שכר הדירה מהוות חלק מהכנסות הקהילה. הבנייה ברחוב החלה במאה ה-19 על ידי נציגי הקיסר האתיופי מנליק השני. הקהילה האתיופית בירושלים הייתה קהילה מושפלת במשך שנים רבות. יציאתה מחוץ לחומות סימנה את התעצמות הרגשות הדתיים באתיופיה המתחדשת ובקרב נציגי הקהילה בארץ. תחילה נקרא האזור על שם הקהילה - שכונת החבשים. שם הרחוב נקבע בסוף המאה ה-19, כאשר נבנתה הכנסייה האתיופית, ובתקופת המנדט היה שם הרחובAbyssinian street, שמה הלטיני של חבש. מאחר והשם חבש, שמקורו בערבית ומשמעותו "ערב-רב של שבטים", נחשב לשם שכולל רק את אזרחי אתיופיה דוברי השפות השמיות, שונה שם הרחוב לרחוב אתיופיה.