לרגל חג החנוכה טיילתי השבוע ברחוב בצלאל וממנו פניתי צפונה לרחוב שילה. כשפניתי ימינה, מצאתי את עצמי מול שער ברזל רעוע, שנבנה כדי לאפשר מבחינה הלכתית קביעת מזוזה בפתח השכונה ולצורכי העירוב של השכונה המצויה מאחוריו: שכונת כנסת ישראל א'. השכונה שוכנת בגוש שקרוי בשם הכללי "שכונות כנסת ישראל", שבנוי מכמה שכונות צמודות בין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל. זו השכונה הראשונה משלוש אשר בנה 'הועד הכללי כנסת ישראל', בעידודו של רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט, והיא בנויה כשכונת חצר. הבתים בנויים בצורת האות ח', ובמרכזה ראיתי את בית הכנסת השכונתי, 'בית רחל', ובור מים גדול. תושבי השכונה חיים את חייהם כמו לפני מאה שנה, המסחר לא השתלט עליה והשכונה לא איבדה את צביונה. הערב ירד ומבעד לחלונות הבתים הבליח אור נרות החג. בשנת 1891 הוקמה השכונה על המגרש עליו היא ניצבת כיום כתוצאה משמועה שהופצה בירושלים, כי חברה נוצרית עומדת לקנות את המגרש, על מנת לבנות עליו תחנת רכבת. אנשי חברת 'כנסת ישראל' מיהרו לקנות את המגרש ולייסד עליו את השכונה. תקנון השכונה הבטיח דיור חינם למשך שלוש שנים לתלמידי הכוללים, והודגשה בו רווחת הדיירים: כל דירה תהיה בת שני חדרים לפחות, ומקום יוקדש לנטיעת אילנות וסלילת רחובות רחבים. איני יודע אם קוימה ההבטחה, אך נראה כי הרכבת בדרך. יום חמישי, 17 במרץ 2011
כנסת ישראל א' בנחלאות
לרגל חג החנוכה טיילתי השבוע ברחוב בצלאל וממנו פניתי צפונה לרחוב שילה. כשפניתי ימינה, מצאתי את עצמי מול שער ברזל רעוע, שנבנה כדי לאפשר מבחינה הלכתית קביעת מזוזה בפתח השכונה ולצורכי העירוב של השכונה המצויה מאחוריו: שכונת כנסת ישראל א'. השכונה שוכנת בגוש שקרוי בשם הכללי "שכונות כנסת ישראל", שבנוי מכמה שכונות צמודות בין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל. זו השכונה הראשונה משלוש אשר בנה 'הועד הכללי כנסת ישראל', בעידודו של רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט, והיא בנויה כשכונת חצר. הבתים בנויים בצורת האות ח', ובמרכזה ראיתי את בית הכנסת השכונתי, 'בית רחל', ובור מים גדול. תושבי השכונה חיים את חייהם כמו לפני מאה שנה, המסחר לא השתלט עליה והשכונה לא איבדה את צביונה. הערב ירד ומבעד לחלונות הבתים הבליח אור נרות החג. בשנת 1891 הוקמה השכונה על המגרש עליו היא ניצבת כיום כתוצאה משמועה שהופצה בירושלים, כי חברה נוצרית עומדת לקנות את המגרש, על מנת לבנות עליו תחנת רכבת. אנשי חברת 'כנסת ישראל' מיהרו לקנות את המגרש ולייסד עליו את השכונה. תקנון השכונה הבטיח דיור חינם למשך שלוש שנים לתלמידי הכוללים, והודגשה בו רווחת הדיירים: כל דירה תהיה בת שני חדרים לפחות, ומקום יוקדש לנטיעת אילנות וסלילת רחובות רחבים. איני יודע אם קוימה ההבטחה, אך נראה כי הרכבת בדרך. 
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
Thanks so much for posting this I have been looking for information on Kenesseth Israel if you have more pictures please let me know.
השבמחק