בין כסה לעשור, עליתי השבוע לבית העלמין הצבאי בהר הרצל. ההשקעה בגינון ובנוף בבית העלמין ניכרת לעין כל. הצמחייה גזומה ומטופחת והמצבות בנויות בתבנית אחידה כמצבות מאוזנות, שעליהן מונחת כרית אבן עליה חקוקים פרטי הנופל. צדדיה של כרית האבן אינם מסותתים והיא מסמלת את אבני הכותל, השריד היחיד שנותר מחורבן בית המקדש. העלייה לקבר יקירים וקברות צדיקים מעוגנת במסורת היהודית כאחד ממנהגי ערב ראש השנה ויום הכיפורים. רוח סתווית נשבה בין העצים וציוץ ציפורים נבלע בקולותיהן של החיילות שעברו בסמוך. עליתי לאזור שבו קבורים חללי מלחמת יום הכיפורים, לקבריהם של ארבעה מלוחמי היחידה שבה לחם אבי, יחידת "דב לבן": אלי קרופל, משה גנדהופר, יעקב קסטנבוים ויוסף דוידזון זיכרונם לברכה.
בסוף שנות ה60, הקים צה"ל יחידה אמפיבית ראשונה ויחידה מסוגה, שבתחילת שנות ה70, הוחלט להפכה ליחידת מילואים התנדבותית. היחידה לחמה במלחמת יום הכיפורים תחת חטיבה 14 בקרבות על הרחבת שטחי הפריצה למערב התעלה ונלחמה בקרב גבורה במתחם סרפאום, שם אף איבדה 18 מלוחמיה. חודשים ספורים לאחר המלחמה, פורקה היחידה. בניסיון לשמר את זיכרון היחידה ומורשתה, הקימו אנשיה בכוחות עצמם אנדרטה לזכר חלליה בלטרון והם מקיימים שם מדי שנה אירוע הנצחה. רק עם הקמת האנדרטה, נודע לי מפי אבי סיפורה של היחידה שבה לחם כמו גם סיפוריהם של חבריו הנופלים. גמר חתימה טובה.
קישור למידע אודות יחידת דב לבן באתר חטיבה 14:
http://www.hativa14.org.il/?CategoryID=230
--
17.09.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה