בית הכנסת לעדת יהודי פרס בית-יצחק

הלכתי בסמטאות שכונת נחלאות, עליתי ברחוב ניסים בכר, פניתי לרחוב תקוע וממנו לרחוב גבעון ונכנסתי לשכונת "נוה שלום", השוכנת בין הרחובות שילה, גבעון, בית צור וניסים בכר. השכונה נוסדה בסוף המאה ה-19, והיתה מורכבת מ"בני תימן ופרס אשר רכשו למו רצועות אדמה מאת הבנקיר (בנק) פרוטיגר". מקור שם השכונה הוא בפסוק: "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות" (ישעיה ל"ב, 18). עלייתם ההמונית של בני העדה הפרסית במחצית השנייה של המאה ה-19 נבעה מרדיפות וקשיים שסבלו בארץ מוצאם. רבים מבני העדה הגיעו לירושלים חסרי כל והתקשו להשתלב בקהילה הספרדית שבעיר. הם התבססו בשכונות "שבת צדק", "נוה שלום" ו"שבת אחים" והקימו לעצמם בתי כנסת ומוסדות חינוך. רפאל חיים הכהן, בן העדה, סיפר בזיכרונותיו על הצורך בהקמת בית כנסת שבו יתפללו בנוסח העדה: "בשנת תרנ"ד התעוררו רבים מבני העדה, שגרו בשכונת שבת צדק להקים בית כנסת 'משלנו' להתפלל בו כפי מנהגם כדי שלא יצטרכו ליהנות משולחנם של אחרים". פניתי שמאלה לרחוב עובדיה סומך שם נמצא בית הכנסת לעדת יהודי פרס בית יצחק. מכיוון שהגעתי בשעת מנחה, נכנסתי פנימה והתרשמתי מבית הכנסת הבנוי בסגנון בתי הכנסת הספרדיים ובו כתובות הקדשה על הקירות, על חפצים שונים שנתרמו על ידי אנשי העדה ואף על בתי המנורות, סימן להתגייסות כל בני העדה לבניין בית הכנסת.