הלכתי ברחוב כובשי קטמון. סביב עץ האקליפטוס העתיק שליד בית ספר "חורב" ראיתי דבורים רבות שאוספות אבקה וצוף מפרחיו. מוצאו של האקליפטוס מאוסטרליה. מקור שמו הוא חיבור בין שתי מילים ביוונית. eu – "היטב" ו־kalypto "אני מכסה", כלומר "מכוסה היטב". הכיסוי מתייחס לניצן פרח האקליפטוס המושלך ברגע המתאים כדי לאפשר לפרח ללבלב. בשנת 2003 נכרת אקליפטוס בן כמאה שנה בכיכר ציון במהלך עבודות הרכבת הקלה. העירייה עושה מאמצים להראות כי חשוב לה לשמר מבנים, אתרים ועצים, אולם גם מאמצים אלה לא הועילו לאקליפטוס עתיק אחר, שנכרת לפני כשנתיים במגרש פרטי, סמוך לשוק מחנה יהודה.
האקליפטוסים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בשנות ה־80 של המאה ה-19. הוריישו ספאפורד, מייסד המושבה האמריקאית בירושלים, כתב ביומנו בשנת 1883 כי קיבל כמות קטנה של זרעים של המין "אקליפטוס כדורי" מידיד בשם קוטון מטסמניה. זרעים אלה הגיעו באמצעות נסים בכר, מנהל ביה"ס "אליאנס", לידי קרל נטר, מייסד ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, ונזרעו שם באביב של אותה שנה. על פי יומניהם של המתיישבים הטמפלרים הגרמנים בשרונה, הם נטעו אקליפטוסים לשם ייבוש הביצות שהיו בקרבת היישוב.
מאחר שחדירת העץ לארץ חלה במקביל להתיישבות היהודית והוא ניטע ע"י מייבשי הביצות במקומות רבים, כינוהו הערבים "סג'רת אל יהוד", כלומר "עץ היהודים".
--
02.07.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה