באחד מימי הקיץ האחרונים בהם הורגשה ירידה קלה במידות החום ואף ענן לא נראה בשמיים, טיילתי בשכונת רוממה, שכונה במערב העיר, בסמוך לכניסה לעיר, שנמצאת ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה כשכונת פאר יהודית בלב אזור ערבי, השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והשכונה הראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתוכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ב"רוממה המורחבת" ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח בשנות ה-50 של המאה העשרים. בשעת אחר הצהריים בה טיילתי, הרחוב היה שקט. מכונית חולפת העירה את הרחוב מתנומתו והולכי הרגל הבודדים נראו כממהרים לברוח מקרני השמש הקופחת על ראשיהם. בחיפוש אחר טיפת צל, הגעתי לקצה המרוחק של רחוב תורה מציון, שם ראיתי מבנה מעניין, שעל גגו אנטנות גבוהות, בחזיתו עצים בודדים ומזגנים רבים ובפתחו ניצב מאבטח. מאפייני הבנייה של הבניין שונים מאוד מבתיה ההיסטוריים של השכונה.
זהו בית רשות השידור, המקום שמתנגן לי עם המלים "הטלוויזיה הישראלית, רוממה, ירושלים". הבית נבנה בשנות ה-50 כחלק מפיתוח אזור התעשייה בסביבת השכונה. ייעודו המקורי היה מפעל לליטוש יהלומים, אך התוכנית נגנזה כשהתברר שהמבנה חשוך מדי. לבסוף הוחלט לשכן במבנה את רשות השידור, הפועלת במקום משנות ה-70. הרהרתי בשמו של סרט ישן מסדרת סרטי ג'יימס בונד, "יהלומים לנצח", וחייכתי לעצמי כשנזכרתי שכיום שוכן במבנה הערוץ הראשון הוותיק.
--
13.08.2010 ~ פורסם בעכבר העיר, כל העיר, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה